مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: הִטְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַּנְּעָלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: וְכָל רוֹאַי יָשִׁירוּן בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן אֵין כָּאֵל יְשׁוּרוּן וְאוֹיְבֵינוּ פְלִילִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: דְּגָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: הַבָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חוֹתָמְךָ וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵמָּה נִמּוֹלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: הֶרְאוּ אוֹתוֹתָם לְכָל רוֹאֵי אוֹתָם וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִילִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְבַר אֱמֶת לְמִי הַחוֹתֶמֶת וּלְמִי הַפְּתִילִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: יְדִידִים רוֹמְמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ מִי כָמוֹכָה ה' בָּאֵלִים. שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם: |
|
הפיוט מקדים את ברכת 'גאולה' בתפילת שחרית של פסח, וכנראה דווקא בשביעי של פסח, היום שבו נבקע ים סוף וישראל שרו את שירת הים. במרכזו ברכת גאולה, הסובבת סביב מעמד קריעת הים והשירה שבעקבותיו. מוטיב מרכזי אחר שבפיוט הוא ברית המילה, ועל כן בחרו קהילות אשכנז שונות לשיר אותו גם בסעודת ברית מילה, שכן נזכר בו שבחם של ישראל בהיכנסם לבריתו של אברהם, הנחתמת בבשרם. |
|
• יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים - ביום שהים הפך ליבשה - בקריעת ים סוף, שיבחו ישראל שירה חדשה, שירת הים. |
| عنوان |
יום ליבשה |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;פסח;שבת;שירת הבקשות |
| موعد الصلاة |
אחר |
| دورة الحياة |
ברית מילה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
• יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים - ביום שהים הפך ליבשה - בקריעת ים סוף, שיבחו ישראל שירה חדשה, שירת הים.
• עֲנָמִית - מצרים, עפ"י בראשית י, יג, שם ענמים הם צאצאי מצרים.
• וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית - צעדי עם ישראל. שולמית הוא שמה של הרעיה בשיר השירים. והיא נדרשת בחז"ל כעם ישראל.
• וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַּנְּעָלִים - לפי הפסוק בשיר השירים ז, ב: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב.
• בְּבֵית הוֹדִי - בבית מקדשי.
• אֵין כָּאֵל יְשׁוּרוּן - שיבוץ הפסוק מדברים לג, כו.
• פלילים - שופטים.
• וְאוֹיְבֵינוּ פְלִילִים - שיבוץ קטע מהפסוק מדברים לב, לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. משמעות השיבוץ כאן יכולה להיות: אין... אויבינו פלילים - כלומר אויבינו אינם השופטים והדנים אותנו. אפשרות אחרת: אויבינו ישפטו ויעריכו ש"אין כא-ל ישורון" (בכיוון דומה מפרש אור החיים על אתר).
• הַנִּשְׁאָרִים - שארית הפלטה.
• וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים - תאסוף את הגולים הנפוצים.
• כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים- לפי הפסוק מישעיהו יז, ה. הקוצר שנושרים מידו שיבולים צריך להותירן ללקט העניים. לעומת זאת הקב"ה לא יותיר שום גולה מחוץ לארצו וילקט את אחרוני הפזורים.
• הַבָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חוֹתָמְךָ - הנכנסים לברית מילה.
• הֶרְאוּ אוֹתוֹתָם לְכָל רוֹאֵי אוֹתָם. וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִילִים - אלו שנכנסו בברית מילה (מהבית הקודם) יכולים להראות את הסימן החיצוני לכך באמצעות הציצית.
• וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִילִים - לפי פרשת צצית, במדבר טו, לז-לט.
• לְמִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא... וּלְמִי הַפְּתִילִים - הפיטן משתמש בסימני חותם (ברית המלה ו)פתיל התכלת שבציצית כסימני זיהוי ושואל שאלה רטורית - של מי אלו. ואולם הוא משתמש בביטוי הייחודי 'מִי זֹאת', המופיע במקרא רק בשיר השירים, והופך להיות כינוים המדרשי של ישראל (בעקבות שיר השירים ג, ו; ו, י; ח, ה.) ובכך נתונה גם התשובה. (פירוט של עניין זה - בעיונים).
• הַכֶּר נָא ...לְמִי הַחוֹתֶמֶת, ו... הַפְּתִילִים - לפי דברי תמר ליהודה בבראשית לח, כה.
• וְשׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ - את עם ישראל
• וְנָסוּ הַצְּלָלִים - שיר השירים ב, יז; ד, ו. ירחקו התקופות הקשות ומצוקותיהן. (כך למשל נדרשות מלים אלו במדרש שיר השירים רבה ב, מז: אלו צללי יגון ואנחה.)
• יְדִידִים - עם ישראל.
• יְדִידִים רוֹמְמוּךָ... מִי כָמוֹכָה... - פרפראזה על תפילת גאולה, שבתוכה אמור הפיוט להשתבץ.
• מִי כָמוֹכָה ה' בָּאֵלִים - עפ"י הפסוק משירת הים, שמות טו, יא.
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
