مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
נכון לבו / ר' נסים מצליח נָכוֹן לִבּוֹ אִישׁ הוּא יָרֵא כָּל נְתִיבוֹ מִצְוַת בּוֹרֵא נֶאֱמַר בּוֹ כָּתוּב אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי הַרְאֵה נִסָּן, בְּיֶרַח נִיסָן, הָרֵם נִסָּן, דָּר מְעוֹנִי עַם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן אוֹרָן הַזְרַח קוֹנִי סַלְעִי אַתָּה וּמְצוּדָתִי אָז הָיִיתָ לְעֶזְרָתִי לִי שִׂמַּחְתָּ בִּישׁוּעָתִי קַבֵּץ עַתָּה אֶת גָּלוּתִי יָדְךָ שְׁלַח מִמָּרוֹם אֵל קוּם וְהַצְלַח לְיִשְׂרָאֵל טוֹב וְסַלָּח וּשְׁלַח גּוֹאֵל יִרְכַּב יִצְלַח בְּעוֹז וָאֵל מַלְכֵי אֶרֶץ כָּל לְאֻמִּים שִׁיר בְּמֶרֶץ לָךְ נוֹאֲמִים אֶת נִין פֶּרֶץ מַהֵר תָּמִים יִגְדֹּר פֶּרֶץ יִקְבֹּץ עַמִּים |
|
אחד הפיוטים המרכזיים לפסח במסורת יהודי בבל. מחברו הוא ר' נסים מצליח, שחי ופעל בבבל בסוף המאה ה-18 ונפטר בה סביב שנות ה-20 של המאה ה-19. הפיוט פותח בתיאורו של האיש ירא ה' (כפי שהוא מופיע בתהלים) וחותם בתיאורו של המשיח שעתיד לקבץ את עם ישראל מבין העמים. חודש ניסן, שבו יצאו בני ישראל ממצרים ובו, על פי חז"ל, תתרחש גם הגאולה העתידה, מעורר ומעצים את כיסופי הגאולה והציפייה לה. המשורר נע בין גאולת מצרים לבין הגאולה המיוחלת ומבקש שכשם שגאל הקב"ה את ישראל ממצרים, כך ישוב ויגאלם. המילה ניסן מופיעה שלוש פעמים בפזמון החוזר של הפיוט - כל פעם במשמעות שונה. הַרְאֵה נִסָּן - במשמעות של נס; בְּיֶרַח נִיסָן – בחודש ניסן; הָרֵם נִסָּן – במשמעות של דגל, רומם את דגלם / קרנם של ישראל. |
| • נָכוֹן לִבּוֹ - לבו של האיש ירא ה' הוא נאמן לה' ובטוח בו, על פי האמור בתהילים קיב: מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּייָ. • אִישׁ הוּא יָרֵא - האיש אשר הוא ירא אלוהים. • נְתִיבוֹ מִצְוַת בּוֹרֵא - דרכו. כל דרכו היא לפי רצון האל.ומצוותיו. • נֶאֱמַר בּוֹ - באיש הירא. • כָתוּב אַשְׁרֵי - נאמר עליו בפרק קיב בתהילים: אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְיָ בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד. • כָּל חוֹסֵי בוֹ אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי - אשרי כל החוסים בצילו של האל, על פי מטבע הלשון בתהלים קו, ג: אַשְׁרֵי שׁמְרֵי מִשְׁפָּט עשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת. ותהלים ב, יב: אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ. • הַרְאֵה נִסָּן - פניה לקב"ה להראות את הנס של עם ישראל, לעשות להם נסים ולגאלם. • בְּיֶרַח נִיסָן - בחודש ניסן, הוא חודש גאולת מצרים, שהוא חודש מסוגל לגאולה ועליו דרשו חז"ל כי: בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל. • הָרֵם נִסָּן - נס במובן של דגל, לרומם ולנשא את דגלם של עם ישראל. המשורר משתמש בצורה מתוחכמת בלשון על לשון ומשחק עם המילה ניסן בשלוש משמעויות - הוא מבקש מהקב"ה שיגאל את עמו (הַרְאֵה נִסָּן) בחודש הגאולה (בְּיֶרַח נִיסָן) וירומם את דגל עם ישראל (הָרֵם נִסָּן). • דָּר מְעוֹנִי - כינוי לאל,שפירושו: שוכן שמיים. מעון הוא שמו של אחד משבעת הרקיעים ע"פ כמה מדרשים וביניהם מדרש תהילים קיד: שנאמר השמים ושמי השמים (מ"א ח כז), ר' אלעזר אומר שבעה הן וילון רקיע שחק זבול מעון מכון ערבות וכבודו של הקב"ה בערבות. • עַם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן - עם ישראל, הנאמן לקב"ה. • אוֹרָן הַזְרַח - הזרח את אורם של ישראל, גאל אותם. • קוֹנִי - כינוי לאל, מלשון קניין, אנו קניינו של האל. על פי בראשית יד, יט: אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. • סַלְעִי אַתָּה וּמְצוּדָתִי - אתה, הקב"ה, המשען שלי, ע"פ תהילים לא, ד: כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי. • אָז הָיִיתָ לְעֶזְרָתִי - בגאולת מצרים. • עַתָּה - בזמן הגלות הנוכחי, גאל אותנו כשם שגאלת את אבותינו. • יָדְךָ שְׁלַח - היד היא סמל לפעולה ולאקטיביות. את הביטוי יד ה' ניתן למצוא במיוחד בהקשר לגאולת מצרים כמו למשל בשמות יג, יד: וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְיָ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. • וְהַצְלַח - הצלח את דרכם של ישראל, גאל אותם. • טוֹב וְסַלַּח - כינוי לאל. • גּוֹאֵל - המשיח. • וָאֵל - מלשון כוח. • מַלְכֵי אֶרֶץ כָּל לְאֻמִּים - מלכי כל הארצות שבזמן הגאולה האחרונה עתידים אף הם להאמין בקב"ה. על פי תהלים קמא, יא: מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְּאֻמִּים שָׂרִים וְכָל שׁפְטֵי אָרֶץ...יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ. • נִין פֶּרֶץ מַהֵר - בקשה לזרז את בואו של משיח בן דוד. פרץ הוא אבי שושלת דוד, על פי רות ד, יח-כא: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן... וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד. • תָּמִים - כינוי לאל, תמים מלשון שלם. • יִגְדֹּר פֶּרֶץ - המשיח, צאצאו של פרץ, יקבץ את ישראל מבין העמים ויסגור את הפרצה שנוצרה בגדר. הפייטן הופך את דברי הנביא במשל הכרם בישעיהו ה, ה: וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. שם מתוארת פורענות בו ייפרץ פרץ בגדר וישראל ייפגעו, ואילו כאן בפיוט - פרץ - המשיח, יגדור את הפרצה ויגאל את העם. • יִקְבֹּץ עַמִּים - כל העמים יתקבצו אל ירושלים ויעלו לרגל לבית המקדש כמתואר בחזון אחרית הימים של ישעיהו הנביא: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. |
| عنوان |
נכון לבו |
|---|---|
| دورة العام |
פסח |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
