• מַקְהֵלוֹת עַם - בקהל רב, על פי תהלים סח, כז: "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹקִים..." • כֹּחַ וָאֵל - מילים נרדפות, משמע שניהם - כח. • יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל - על פי תהלים יד, ז; נג, ז: "...בְּשׁוּב ד' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל". • שִׁיר מַהֲלַל אֵל - שיר שבח ותהלה לקב"ה. • יַעֲקֹב אִישׁ תָּם - יעקב אבינו נקרא איש תם: "...וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז). יעקב הוא גם שמו של החתן שלכבודו כנראה נכתב הפיוט. • גָּבַר חַסְדּוֹ - על פי תהלים קיז, ב: "כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת ד' לְעוֹלָם הַלְלוּיָה". • אֲשֶׁר בָּרָא חָתָן וְכַלָּה- סופה של השורה ותחילת השורה שאחריה מצטרפות יחד ללשון אחת משבע הברכות לחתן ולכלה הנאמרות תחת החופה: "אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׁוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה...". • הִיא לוֹ לְעֶזְרָה - האשה היא לעזר לאיש: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב, יח). • יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אָז אֶת הַשִּׁירָה - על פי הפתיחה לשירת הים, אותה שרו עם ישראל על שפת ים סוף: "אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזּאת..." (שמות טז, א); לשון דומה מצויה גם בשירת הבאר ששרו בני ישראל במדבר: "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָה" (במדבר כא, יז). • דִּרְשׁוּ אֵל חַי - בַּקְשו והתפללו אל הקב"ה שהוא אל חי. • הַלְּלוּהוּ בַמְּרוֹמִים - גם המצויים במרום כביכול מהללים את הקב"ה, על פי תהלים קמח, א: הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת ד' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים. • יוֹסֵף עֲלֵיכֶם אֶלֶף פְּעָמִים - ברכת שפע והצלחה, כברכת משה רבנו לעם ישראל על סף הכניסה לארץ ישראל: "ד' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (דברים א, יא). • בַּעֲדִי עֲדָיִים - בתכשיטים, כמו שהיה ביציאת מצרים, והמדרש מרחיב על פי דברי יחזקאל הנביא באחת מנבואותיו העוסקת בגאולת מצרים: "וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים..." (טז, ז). • כֵּן בְּעַיִן תִּרְאוּ פִּי שְׁנַיִם - ע"פ הפסוק בישעיהו נב, ח: "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ד' צִיּוֹן" - תזכו לראות בעיניכם ממש את הגאולה העתידה, עליה מובטח שתהא יותר מגאולת מצרים.
|