• רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר – התפילה נפתחת באזכור הציווי המקראי על ספירת העומר, אך הציווי מתפרש מיד בהקשרו הקבלי. • כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ – 'קליפות' ו'טומאות', על פי התפיסה הקבלית, הם מושגים המציינים את כוחות הרוע שדבקו באדם במהלך חייו ומזהמים את נפשו. • כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת... – ציטוט הפסוקים המצווים על ספירת העומר בספר ויקרא (כג, טו–טז). פסוק טז נקטע לפני סופו, והמלים "וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'" חסרות בציטוט, ומוחלפות בתכלית אחרת. • כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם – ספירת העומר אינה רק אמצעי למניין הימים שבין הנפת העומר בידי הכהן בפסח, להבאת מנחה מן התבואה החדשה, אלא אמצעי לזיכוך וטיהור עם ישראל מחטאיו. • שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה [ - - - ] – המתפלל מבקש שקיום מצוות ספירת העומר של אותו יום, יתקן את הנזקים שגרמו חטאיו לאלוהות. על פי התפיסה הקבלית, האלוהות היא מכלול מורכב של כוחות שונים, לעתים מנוגדים, הפועלים במקביל. לכל צד באלוהות יש מאפיינים ייחודיים; צדדים אלו הם ה'ספירות', המשקפות גם רמות שונות של התגלות האל בעולמו. בשבעת שבועות ספירת העומר מתקנים כך את שבע הספירות התחתונות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות – כשכל ספירה מחולקת אף היא לשבעה רבדים הנושאים את אותם שמות ('גבורה שבחסד', 'תפארת שבחסד', וכו'). • וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת – המתפלל מבקש שספירת העומר תגרום לא רק לתיקון הפגמים שגרם בעולמות העליונים, אלא גם לזיכוכו שלו; לוּ יזכה לכך, ממילא יצליח לא רק לתקן את עצמו, ואף לא רק את העולמות העליונים, אלא יהיה כמי שמוסיף כח וחיוניות לאלוהות כולה, על כל רבדיה. • לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגַם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה – המתפלל חוזר על בקשת הטהרה באופן מפורש יותר, תוך שהוא שב ומתאר את הפגמים הרוחניים באדם כ'לכלוך' שהצטבר כביכול על נפשו.
|