audio items
snunit

קדש ורחץ

لتكبير النص لتصغير النص
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אלג'יריה - קונסטנטין מיכאל שרביט
  • 2.
    יוון - יוון כללי שמחה קבלי
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה מנוחה דהן
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - בוכרה עזרא מלקוב
  • 5.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ללא מבצע
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - כורדיסטן עזרא מרדכי
  • 10.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון קבוצת פייטנים
  • 11.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה נר גאון
  • 12.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה שלו
  • 13.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה שלו
  • 14.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יהונתן כהן
  • 15.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס יוסף בלעיש
  • 16.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
שירה: דוד חבה, משה גבאי ופרחי מרגלית, יהודה עובדיה-פתיה, משה חן ואליה חבה ניהול מוסיקלי: משה חן מתוך "חיבה" - במלל ובשיר, קלטת מס' 7: טקס ליל-הסדר בנוסח יהודי בבל ©כל הזכויות שמורות לתנועת "חיבה" טל. 6788563-02
عنوان קדש ורחץ / בבל / חוסיני / קבוצת חזנים
تقليد ספרדים מסורות המזרח - בבל
لحن تراثي קדש ורחץ / בבל / חוסיני
מאפייני הקלטה -ara מסחרי
السلم الموسيقي כללי
دورة العام פסח
ملحن ללא מלחין ידוע
لغة עברית

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
تفسير التهاليل الدينية اليهودية
  • • קַדֵּשׁ - מציין את שתיית הכוס אשר עליה מקדשים את החג, הראשונה מארבע כוסות היין שנוהגים לשתות בליל הסדר.
    • וּרְחַץ - מציין את נטילת הידיים הראשונה, הנעשית בלא ברכה לצורך אכילת הכרפס שלאחריה (ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעג, סעיף ו, ובנושאי הכלים שם).
    • כַּרְפַּס - מציין את המנהג לטבול פרי אדמה כלשהו בחומץ או במי מלח ולאכלו כמעין מתאבן לתחילת הסעודה.
    • יַחַץ - מציין את פעולת חציית המצה האמצעית לשתי חתיכות - אחת מהן מוסתרת ומשמשת כאפיקומן, והשנייה נשארת עם שתי המצות השלמות האחרות על שולחן הסדר.
    • מַגִּיד - מציין את אחד החלקים העיקריים של ליל הסדר - קריאת ההגדה, באמצעותה מוסרים מדור לדור את סיפור גאולת ישראל ממצרים.
    • רְחַץ - מציין את נטילת הידיים השנייה, הנעשית בברכה, לקראת הסעודה. התיקון רחץ במקום רחצה הוא על פי הנוסח ב"הגדה שלמה" לר' מנחם כשר, ומסתבר מן החרוז.
    • מוֹצִיא מַצָּה - מציין את ברכת 'המוציא לחם מן הארץ' ואת הברכה המיוחדת לערב זה - 'על אכילת מצה', בהן נפתחת הסעודה.
    • מָרוֹר - מציין את מנהג טבילת המרור בחרוסת ואכילתו.
    • כּוֹרֵךְ - מציין את מנהג כריכת כזית מן המצה השלישית עם מרור (ולפי חלק מן השיטות ההלכתיות גם עם חרוסת - ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תעה, סעיף א, ובהגהות הרמ"א שם, ובנושאי הכלים על אתר) ואכילתם יחדיו, זכר למעשהו של הלל הזקן, כפי שהוא מתואר בהגדה (להלן על פי נוסח אשכנז. נוסחי העדות השונות מתאפיינים במקרה זה בשינויים קלים): "כן עשה הלל בזמן שבית המקדש קיים: היה כורך מצה ומרור ואוכל ביחד, לקיים מה שנאמר 'על מצות ומרורים יאכלהו' (במדבר ט, יא)".
    • שֻׁלְחַן עוֹרֵךְ - מציין את סעודת ליל הסדר.
    • צָפוּן - מציין את מנהג אכילת האפיקומן בתום הסעודה. שם הסימן נובע מכך שהאפיקומן היה מוסתר ('צָפוּן') עד כה, ורק כעת מגלים את מקומו ואוכלים ממנו.
    • בָּרֵךְ - מציין את ברכת המזון החותמת את הסעודה ואת הכוס השלישית מארבע הכוסות הנלווית אליה.
    • הַלֵּל - מציין את השלמת אמירת ה'הלל' (חלקו הראשון של ההלל נאמר לפני הסעודה במסגרת שלב ה'מַגִּיד') ואת הכוס הרביעית הנלווית אליה.
    • נִרְצָה - מציין את סיום הסדר, בבחינת האמור בקהלת (ט, ז): לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ. בשלב זה נוהגים לומר את הפיוט 'חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח'. במרבית קהילות אשכנז ובחלק מקהילות המזרח ממשיכים לשיר ולומר פיוטים שונים אף לאחר שלב ה'נִרְצָה'.



أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟