مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
כי אשמרה שבת / ר' אברהם אבן עזרא כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ לַעֲשׂוֹת דְּרָכִים גַּם מִלְּדַבֵּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִבְרֵי מְלָכִים אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי {{בּוֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נוֹחַ לְנַפְשִׁי}} {{הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי}} {{מוֹפֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי}} {{כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי}} {{רָשַׁם בְּדַת הַיּוֹם (הָאֵל) חֹק אֶל סְגָנָיו}} {{בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶחֶם פָּנִים לְפָנָיו}} {{עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ עַל פִּי נְבוֹנָיו}} {{אָסוּר לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי}} {{הַיּוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים}} {{לֶחֶם וְיַיִן טוֹב בָּשָׂר וְדָגִים}} {{הַשְּׂמֵחִים בּוֹ הֵם שִׂמְחָה מַשִּׂיגִים}} {{כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וּתְשַׂמְּחֵנִי}} {{מֵחֵל מְלָאכָה בּוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית}} {{עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי בְּבוֹרִית}} {{אֶתְפַּלְּלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית}} {{מוּסָף וְגַם מִנְחָה הוּא יַעֲנֵנִי}} |
|
אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל הקהילות, בשינויי נוסח קלים. מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא, בן המאה ה-12, מגדולי משוררי תור הזהב, שהיה גם פרשן מקרא ומדען. לאורך כל הפיוט ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. הפזמון החוזר של הפיוט מדגיש את חשיבותה של השבת, המהווה אות ועדות לקשר שבין עם ישראל והקב"ה ולברית שביניהם. במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר. בקהילות האשכנזיות נוהגים לשיר את הפיוט אחרי הסעודה השנייה, בשבת בבוקר. |
| • אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי – השבת היא אות, עדוּת, לברית שבין עם ישראל והקב"ה, כפי שכתוב בספר שמות: "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (לא, יג), וכן: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (לא, יז). • אָסוּר מְצֹא חֵפֶץ לַעֲשׂוֹת דְּרָכִים – מבוסס על הפסוק הנאמר בקידוש של שבת בבוקר, "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיהו (נח, ג), וביאורו: על האדם להימנע ביום השבת מעשות חפציו, צרכיו היומיומיים, הרגליו ומנהגיו שנוהג בהם בימות החול, ולהימנע מ"דַבֵּר דָּבָר" - מלדבר דברים הקשורים לעסקי החול והמסחר, אלא יעסוק בחפצי קודש ודיבורי קודש. • דִבְרֵי מְלָכִים – סיפורים על מעשי המלכים ומלחמותיהם - ובשפתנו אנו - "פוליטיקה". • בּוֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נוֹחַ לְנַפְשִׁי – ביום השבת אמצא מנוחה ורוגע לנפשי, גרסה אחרת: "נופש לנפשי". • הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן – דור המדבר, הדור שיצא ממצרים. • נָתַן קְדוֹשִׁי – הקדוש ברוך הוא. • מוֹפֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי – ביום שישי זכה דור המדבר באופן ניסי למנה כפולה – לֶחֶם מִשְׁנֶה – מן המן, הלחם שהיה יורד מן השמיים. • רָשַׁם – הקב"ה כתב, ציווה. • בְּדַת הַיּוֹם – דיני יום השבת. • סְגָנָיו – סגני הכהנים. "סגן הכהנים" הוא ביטוי שגור הוא על לשון חז"ל למִשְׁנֶה לכהן הגדול. • לַעֲרֹךְ לֶחֶם פָּנִים לְפָנָיו – על סמך הפסוק "וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד" לחם הפנים היה מונח במרכז בית המקדש ונצטוינו להחליפו מדי שבת. גרסה אחרת: "לַעֲרֹךְ לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו". • לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ אָסוּר – בשבת אסור לצום, להיות בתענית. • עַל פִּי נְבוֹנָיו – התעניות שנקבעו על ידי חכמים. • לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִי – במקרה שיום הכיפורים חל בשבת, כן מתענים וצמים בשבת. זאת לעומת התעניות האחרות, הנדחות מפני השבת. • הַשְּׂמֵחִים בּוֹ הֵם שִׂמְחָה מַשִּׂיגִים – עפ"י הפסוק בישעיהו (לה, י): שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. ישנה גרסה אחרת: "והמתאבלים בו אחור נסוגים", וגרסה נוספת: "אויבי אבלים בו, אחור נסוגים" (גרסה זו שנשתמרה בקרב בני תימן היא הגרסה היחידה המתאימה למשקל). • יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא – יום השבת, על סמך הפסוק "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצצְרת עַל עלֹתֵיכֶם..." (במדבר י, י), שחז"ל דרשוהו על יום השבת (ספרי בהעלותך פס' ע"ז). • מֵחֵל מְלָאכָה בּוֹ – המילה מֵחֵל משמשת במשמעות כפולה – הן מלשון חילול – חילול שבת, והן מלשון התחלה – מי שמתחיל בשבת מלאכה, סופו להכרית. • סוֹפוֹ לְהַכְרִית – נענש ב"כרת": "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם... כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ". נוסחת החסידים: "מעדן בו נפשו סופו לשארית". • בְּבוֹרִית – בסבון. נוסחא אחרת: כְּבוֹרִית. • עַרְבִית וְשַׁחֲרִית מוּסָף מִנְחָה – ארבע התפילות שמתפללים בשבת, לעומת ימות החול שבהן שלוש תפילות בלבד. ביום השבת (וגם במועדים) מתווספת תפילת ה"מוסף" והיא נתקנה כנגד הקרבן שהיו מקריבים בבית המקדש ביום השבת ובמועדים. |
| عنوان |
כי אשמרה שבת / אשכנז - על פי לחן תימן / מרסל לנג |
|---|---|
| تقليد |
אשכנז - אשכנז כללי |
| لحن تراثي |
כי אשמרה שבת / אשכנז - על פי לחן תימן / מרסל לנג |
| מאפייני הקלטה -ara |
מסחרי |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
לכל עת |
| موعد الصلاة |
אחר |
| دورة الحياة |
חתונה |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
