اللغة:
שפה נוכחית
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
-
01.
לכו נרננה
-
01.
ברכת נר חנוכה
-
02.
איך נפתח פה
-
02.
הנרות הללו
-
03.
אל מלך יושב
-
03.
מעוז צור
-
04.
מחרוזת שירי חנוכה באידיש
-
04.
במוצאי יום מנוחה
-
05.
קידוש לשבת
-
05.
הימצא לנו בבקשתנו
-
06.
שמע קולנו
-
06.
ברכת ספירת העומר
-
07.
קטעי תפילה
-
07.
לכה דודי
-
08.
קטעי תפילה
-
08.
נבואת ישעיהו
-
09.
קטעי תפילה
-
09.
בר יוחאי
-
10.
א דודעלע
-
10.
הלל
-
11.
מאירקע מיין זון
-
11.
קטעי תפילה
-
12.
רויז רויז
-
13.
קאצק
-
14.
איזביצה
-
15.
אין גרויסען בלאזט אוינט אקאלטער
-
16.
0:14ידיד נפש
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
| מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָהחַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָהוּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּהחֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה: דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּיוּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּיוְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּיקֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי: כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָאוְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָהרֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָרֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּיםוּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִיםוּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּיםבְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָהנְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָהכִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָהדְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה: |
|
מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי. נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה; לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד. |
| عنوان |
מעוז צור |
|---|---|
| عناوين إضافية |
Ma'oz Tzur [recorded performance] Macska Keresese [recorded performance] Rock of ages [recorded performance] SAS 61/18 [recorded performance] פסנתר ב 4 ידיים [ביצוע מוקלט] מעוז צור ישועתי [ביצוע מוקלט] |
| المؤدي |
אונגר, בנימין |
| من |
ידיד נפש, נעים זמירות |
| شركة التسجيل |
פרדסיה : התקליט |
| تاريخ الإنتاج |
2008 |
| القائمون على العمل |
אונגר, בנימין 1907-1983 (מבצע)
|
| الفني |
Musical traditions (Jewish) Synagogue music |
| لغة |
heb |
| ملاحظات |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו Tradition: מסורתי |
| رقم الرف |
HATAKLIT |
| رقم النظام |
990052877010205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
تمّ تسليم المادة إلى المكتبة الوطنية وفقًا لقانون الكتب (الالتزام بتقديم التفاصيل وتحديدها) من سنة 2000، وقد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי.
נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה
לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד.
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
