מעוז צור ישועתי
יעקבי, חנוך; תזמורת קול ישראל | 1951
اللغة:
שפה נוכחית
| מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָהחַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָהוּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּהחֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה: דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּיוּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּיוְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּיקֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי: כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָאוְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָהרֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָרֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ: יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּיםוּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִיםוּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּיםבְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָהנְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָהכִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָהדְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה: |
|
מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי. נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה; לא זו בלבד, אלא שכל אחד ממשפטי השיר מופיע גם במזמורים פרוטסטנטיים או שירים חילוניים מגרמניה שלאחר הרפורמציה. מחקרים מאוחרים יותר גורסים שהלחן מוקדם יותר ומקורו בבוהמיה, וייתכן שהגיע מלחנים יהודיים מארץ זו, שמרטין לותר קיבץ ועיבד. ; העיבוד שכתב יעקובי נקרא "פתיחה לתזמורת קאמרית על מעוז צור" ומבוסס על הלחן המוכר מחג החנוכה, אך כולל הרחבות ותוספות המקנות לו מעמד של יצירה העומדת בפני עצמה, שהושמעה לראשונה ב-1948 בירושלים. מקורו של הלחן המוכר מחג החנוכה הוא סביב המאה ה-16 באזור גרמניה, אך קיים ויכוח בין חוקרי מוסיקה באשר למוצאו המדוייק. |
| عنوان |
מעוז צור ישועתי |
|---|---|
| المؤدي |
זינגר, גאורג; תזמורת קול ישראל |
| تاريخ الإنتاج |
195? |
| القائمون على العمل |
יעקבי, חנוך 1909-1990 (מלחין)
זינגר, גאורג 1908-1980 (מבצע) תזמורת קול ישראל (מבצע) רשות השידור. |
| ملاحظة حول المكان والوقت |
17/12/57. ירושלים. |
| الفني |
Songs, Hebrew,Instrumental music Songs, Hebrew Synagogue music |
| لغة |
heb |
| المدة الزمنية |
00:06:30 |
| ملاحظات |
יש צפצוף לפני ותוך כדי נגינה! (הערה מתוך קטלוג קול ישראל). המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. בביצוע כלי. |
| ملاحظة المشاركين |
תזמורת קול ישראל בניצוח גאורג זינגר. |
| ملاحظة الإنتاج |
הוקלט על-ידי קול ישראל. |
| رقم الرف |
MCD-0071 - 15 |
| رقم النظام |
990028092630205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
מָעוֹז צוּר הוא פיוט שנהוג לשיר בחג החנוכה, לאחר הדלקת הנרות. זמן כתיבת הפיוט לא ידוע בדיוק אבל חוקרים מעריכים שאינו מאוחר מאמצע המאה ה-13. שמו של המחבר (מרדכי) נרמז באקרוסטיכון שבראש חמשת הבתים הראשונים של הפיוט. זהותו אינה ברורה, אך יש השערות שמדובר ברבי מרדכי בן הלל מנירנברג או במרדכי בן יצחק הלוי.
נהגו לחשוב שהלחן הידוע ביותר כיום הוא לחן גרמני מהמאה ה-16, ומזכיר מאוד בסגנונו שירים פרוטסטנטיים (כוראלים) מאותה תקופה
העיבוד שכתב יעקובי נקרא "פתיחה לתזמורת קאמרית על מעוז צור" ומבוסס על הלחן המוכר מחג החנוכה, אך כולל הרחבות ותוספות המקנות לו מעמד של יצירה העומדת בפני עצמה, שהושמעה לראשונה ב-1948 בירושלים. מקורו של הלחן המוכר מחג החנוכה הוא סביב המאה ה-16 באזור גרמניה, אך קיים ויכוח בין חוקרי מוסיקה באשר למוצאו המדוייק.
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
المزيد من الأداء
מעוז צור ישועתי
יעקבי, חנוך; תזמורת קול ישראל
