מקרבת מרחקי זמן

"אישה ההולכת בעולמה הפנימי מחפשת משמעות לחייה. מעליה מרחפת אשמה בלתי ברורה וצל גירוש שהיא מבקשת לפענח את סיבתו, לחשוף אמת סמויה חמקמקה שאינה מניחה לה. מתוך כך נפרש מרחב פנימי עשיר כפול פנים, מראות נפש וחוויות של מציאות מעיקה, מערערת, תובענית, הנבראת בכוח הדמיון לביטול הזהות העכשווית, ולהתמסרות לעוצמת הדמיון המנחמת והחומלת. כפל הזהות מעורר לפעולה, להתרסה ולמרידה נגד הסדר החברתי הנשי הפאסיבי, ולעיצוב זהות עצמאית פועלת, אחראית לעצמה ולהגשמת רצונותיה. במחרוזת הסיפורים מקרבת מרחקי זמן, ספרה השני של אסתר כהן כרמל היא מובילה את הגר הירושלמית על פני מישורי חייה המסוכסכים, ומערבבת עבר והווה לכלל יציקת ממשות אחת. מוקד הספר באמנות, ממנה נשלחות קרני מחשבה אל נמרוד של דנציגר המעלה שאלות של יופי, אלימות וסתירתם בהתפוררות וכיליון, געגועים לניצולת שואה מן הילדות שכל מהותה אמנות, המאפשרת לשרוד בתוככי הרוע בהתגלמותו, ופותחת בפני הגר את השער אל מרחביה המרתקים של האמנות. מפגשיה עם צייר אוטיסט, צייר רוסי מהגר המחפש את דרכו מבלי לאבד את זהותו, וזיכרון ילדות על הצייר אנגלסברג, מבליחים אל עולמה ומציבים בפניה את האחרות על מגוון גילויה. ; בלשון עשירה ובכושר תיאורי מרשים של חוץ ופנים, מתוארים גם ביקורה בגן מחלקה לחולי נפש, בהלה מטלטלת במעלית, תאונה החושפת תובנה בדבר אי אשמה, דימוי עצמי כפול פנים של הגר בדמותה של אנה קארנינה בתשוקת התמזגות וחיפוש אחר זהות, בעל חנות למסגרות המבקש להשיב לירושלים את יופיה, ארכיטקטורה ירושלמית בלולה בזכרי עבר. כל אלה ועוד נמזגים אל 'גבעת התנ“ך‘ מקום המפלט המנחם, שטעון ביופיו של הטבע המרעיף את טובו וחמלתו על הנפש המיוסרת"-- מן האתר של ההוצאה.