2007

"״וסטיב ג׳ובס סיפר שיום אחד הוא לקח אל-אס-די והסתכל על האייקון של החברה שלו. ואחרי כמה שעות, אאוריקה, התפוח נפל מן העץ, והוא הבין, הוא יברא מחדש את פרי עץ הדעת. ואם תהפוך את האייפון שלך עכשיו, תוכל גם אתה לראות את התפוח הנגוס חרות בו. ואני זוכרת שפעם אחתה אמרת לי שאתה מאוכזב מאיך שהעתיד נראה, כי היית בטוח שכבר נהיה בחלל, אז בוא תבין, שאנחנו כבר הגענו רחוק יותר מהחלל, אנחנו הגענו אל תוך האינטרנט.״ מעולם לא נראתה בספרות העברית יצירה שאפתנית, עזת מבע ופרובוקטיבית כמו 2007, יצירתו השנייה של הסופר עטור השבחים קובי עובדי.ה זהו ספר הנקרא בנשימה עצורה, שנכתב בהינף אחד תחת מצב אותו מתאר המחבר כהארה רוחנית. במרכז הספר עומדת דמותו הסוחפת והגרנדיוזית של שרון יאנג - הגבר שהגיע משום מקום לכל מקום, האיש שהמציא את עצמו מחדש. מאות מעריצים אותו - אבל לא יודעים מי הוא ולא פגשו אותו מעולם, רבים מאוהבים בו - אבל הוא מתעב את עצמו ולא יודע מהי אהבה. מדירתו במרומי מגדל מגורים תל אביבי, מסוגר בקן של טכנולוגיה ועיצוב, הוא שולט על עשרות ״עבדים״ מרצון, חבוי מאחורי מסכה ומסך המחשב. אבל כאשר קורה משהו נורא המטלטל את יסודו קיומו, הוא מאבד את השליטה בחייו, עד שהוא מבקש להיגאל ולברוא עצמו שו" -- מן המעטפת האחורית.