בין הקווים

"ב-1948 החל כיבוש שממה זוחל בשטח ההפקר: הפלאחים חרשו מטר אחרי מטר והפכו שטח הפקר שומם באזור לטרון לאדמה פורייה ומניבה למען מדינת ישראל, לא בכוח החוק אלא במחרשות שקבעו עובדה. אלא ששטח ההפקר, שבזכות אותם חקלאים נהפך לגן פורח, נחשב עד ביום מבחינת המשפט הבין לאומי ל-"no man's land" - שטח ש"בין הקוים" שאין עליו כל ריבונות והכניסה אליו אסורה. זהו הסיפור שמאחורי "שטח ההפקר" שבטבורו "מנזר השתקנים" - אזור שהיה פצע מדמם ממלחמת תש"ח ועד מלחמת ששת הימים ונהפך לחבל ארץ שוקק חיים; נוף העלייה המוכר לירושלים, שנדבכים בסיפורו לא מוכרים ומסופרים כאן לראשונה. זהו גם סיפורו האישי של מי שהיה אז ועודנו מחובר להוויית הדברים של שטח ההפקר והמנזר, מי שראה לראשונה את המנזר כנער ב-1948 והפך לשכן, לבעל תפקיד בעלילתו טעונת המתחים והאירועים של שטח ההפקר, ולחבר-נפש של הנזירים ב"מנזר השתקנים", המספר את סיפור הקמתו והתבססותו של המנזר. הספר משלב בין חומרים ארכיונים, שחלקם טרפ נחשפו, לבין יומנים של המנזר וזכרונות אישיים. אריגתם זה בזה משרטטת תמונה מחודשת של מה שהתרחש "בין הקווים" -- מן הכריכה אחורית.